לפי ראות עיני העולם מתחלק לשני חלקים בלבד. לא שווים, אבל בכל זאת רק שניים: אלו שאוהבים חתונות ואלו ששונאים. כמובן שיש להחשיב את אירוע החתונה שלך עצמך בתור סטיית תקן חריגה, שכן מעט מאוד בנות, כולל הציניות שבהן ואני יודעת כי אני כזו, לא מפנטזות על החתונה שלהן או לא מחכות לה משמע הייתה שלום במזרח התיכון.
אני לא אוהבת חתונות.
אם חושבים על זה מה יש פה לא לאהוב? מלבד המפגש המאולץ עם רחוקי משפחה ( הכוונה לקרובי משפחה לא קרובים) שבנינו היה מתקיים פעם בכמה שנים גם ככה אז לפחות שיהיה אלכוהול בקרבת מקום. המון אוכל המון שתייה, צלם חתונות מציק, מוזיקה ושמח. אבל כמו שהשכילו הסינים להבין לפני אלפי שנים, בכל טוב יש רע. במקרה של חתונה, רע מאוד.
כאלה שלא נדחפים, כאלה שמצלמים אירועים ורגעים יפים מהצד, כאלה שמבינים שתפקידם הוא ללכוד את הזיכרונות ולא ליצור אותם. הם לא יבקשו ממך לעמוד ולחייך עם איזו דודה שהקשר שלכם אינו ברור. הם יעבדו קשה כל הערב, ואנחנו לא נרגיש. את פרי עבודתם נגלה מספר שבועות אחרי, במייל שישלח בצירוף הכרת תודה מאנשים שאכלנו על חשבונם. ובמייל הזה תופתעו לגלות תמונה מהאירוע שבה אתם פוטוגניים אחרי הכול.
אולי אחת הסיטואציות המפאדחות ביותר מתעוררת דווקא מספר שבועות לאחר האירוע המדובר. (דרך אגב זה הזמן להבהיר שלמרות שהסלידה שלי מתייחסת לשמלות קצפת ויתר התרגשות, הסיטואציה הנ"ל רודפת אותנו גם לאירועים אחרים כגון בר מצוות ובריתות למינן). הנה צץ לו במייל דואר אלקטרוני בצירוף מספר תמונות שצולמו באירוע במדובר והכרת תודה שהגענו לאכול על חשבונם של החתן והכלה. ובתמונה המצורפת הנה אתם! בולסים קינוח, מסדרים את החזייה, פרצופכם השתוי, האיפור המרוח והחיוך הדבילי לא משאירים מקום לספק- חסל סדר חתונות ואירועים למינן. הרי לא תוכלו להרשות לעצמכם תמונה שכזו שמתנוססת מעל דפי הפייסבוק אי שם ברשת ויכולות לעבור שנים עד שהממצא המטריד ימצא את דרכו לסל המחזור.
שנים חשבתי שאין מנוס מפני צילום אירועים וצלמי חתונות, והחיבה המוזרה שלהם להיתקע לי בפרצוף במשך כל הערב. לפני שנה התברר לי אחרת- יש צלמים מקצועיים בתחום!
אני לא אוהבת חתונות.
אם חושבים על זה מה יש פה לא לאהוב? מלבד המפגש המאולץ עם רחוקי משפחה ( הכוונה לקרובי משפחה לא קרובים) שבנינו היה מתקיים פעם בכמה שנים גם ככה אז לפחות שיהיה אלכוהול בקרבת מקום. המון אוכל המון שתייה, צלם חתונות מציק, מוזיקה ושמח. אבל כמו שהשכילו הסינים להבין לפני אלפי שנים, בכל טוב יש רע. במקרה של חתונה, רע מאוד.
כאלה שלא נדחפים, כאלה שמצלמים אירועים ורגעים יפים מהצד, כאלה שמבינים שתפקידם הוא ללכוד את הזיכרונות ולא ליצור אותם. הם לא יבקשו ממך לעמוד ולחייך עם איזו דודה שהקשר שלכם אינו ברור. הם יעבדו קשה כל הערב, ואנחנו לא נרגיש. את פרי עבודתם נגלה מספר שבועות אחרי, במייל שישלח בצירוף הכרת תודה מאנשים שאכלנו על חשבונם. ובמייל הזה תופתעו לגלות תמונה מהאירוע שבה אתם פוטוגניים אחרי הכול.
אולי אחת הסיטואציות המפאדחות ביותר מתעוררת דווקא מספר שבועות לאחר האירוע המדובר. (דרך אגב זה הזמן להבהיר שלמרות שהסלידה שלי מתייחסת לשמלות קצפת ויתר התרגשות, הסיטואציה הנ"ל רודפת אותנו גם לאירועים אחרים כגון בר מצוות ובריתות למינן). הנה צץ לו במייל דואר אלקטרוני בצירוף מספר תמונות שצולמו באירוע במדובר והכרת תודה שהגענו לאכול על חשבונם של החתן והכלה. ובתמונה המצורפת הנה אתם! בולסים קינוח, מסדרים את החזייה, פרצופכם השתוי, האיפור המרוח והחיוך הדבילי לא משאירים מקום לספק- חסל סדר חתונות ואירועים למינן. הרי לא תוכלו להרשות לעצמכם תמונה שכזו שמתנוססת מעל דפי הפייסבוק אי שם ברשת ויכולות לעבור שנים עד שהממצא המטריד ימצא את דרכו לסל המחזור.
שנים חשבתי שאין מנוס מפני צילום אירועים וצלמי חתונות, והחיבה המוזרה שלהם להיתקע לי בפרצוף במשך כל הערב. לפני שנה התברר לי אחרת- יש צלמים מקצועיים בתחום!
אהבתי, גם ככה מתקיימת החתונה אז לפחות שיהיה אלכוהול במפגש חחחח חזק.
השבמחק