ציור אינטואיטיבי

ציור אינטואיטיבי זה מה שהיינו עושים כשהיינו ילדים. כאשר היינו תופסים את צבעי העיפרון או הטושים שההורים שלנו הותירו לנו על השולחן ופשוט מציירים את מה שאנחנו מרגישים. הציור האינטואיטיבי כשמו הוא - מתרכז בכך שאנחנו לא חושבים יותר מידי על מה שאנחנו עושים, שאנחנו מציירים מתוך אינטואיציה ומתוך העולם הרגשי שלנו. היום ציור אינטואיטיבי מועיל מאוד לתראפיה, כפי שיש טיפול בעזרת משחק –פסיכודרמה. כך ניתן להשתמש גם בצבעים וניירות לשם ביטוי עצמי והחלמה נפשית.

אבל יש אנשים שמתייחסים לציור אינטואיטיבי באופן רציני יותר מאפשר תחביב בלבד או דרך טיפול. אנשים שאוהבים לצייר ורואים בציורים שלהם אומנות. אנשים מוכשרים כאלו פעמים רבות רוצים לקחת את הכישרון שלהם צעד קדימה ולהתמקצע. היום ישנה דרך מושלמת לשלב בין הלימודים התיאורטיים לבין למידה מעשית ולעשות תואר בציור.

יש שיאמרו שתואר בציור אינו חיוני לאומנים שדרך הביטוי שלהם היא אינטואיטיבית ושמסגרת דמוי לימודי אומנות יכולים לקבע אותם, לסתום להם את הדמיון ולגרום להם להתמסחר. אך יש לקחת בחשבון שכל יצירה דורשת הבנה עמוקה של העקרונות הבסיסיים של האומנות, שכן על מנת לצבוע מחוץ לקווים יש קודם ללמוד איך לצבוע בתוך הקווים. על מנת להדגים את הנקודה ניתן לקחת כדוגמא את הצייר האבסטרקטישהשתייך לאסכולת ניו יורק, ג'קסון פולק. בעין בלתי מזוינת נדמה כאילו פולק עסק בציוראינטואיטיביגרידא (שכן הוא שפך פחיות צבע על קנבסים ענקיים שהיו פרושים על הרצפה ולא ניתן לראות בציוריו הגיון או סיפור), ולכן כל אדם עם כישרון ומוטיבציה יכול להגיע להישגים אליהם הגיע פולק. אך יש לשים לב כיבביבליוגראפיה של פולק ניתן למצוא לימודי ציור אצל המורה הצייר תומס הארט בנטון. במילים אחרות, גם פולק היה זקוק ללמודי ציור כדי ליצור את היצירות המרשימות ועוצרות הנשימה שלו.

כך שכל אומן זקוק ללימודי ציור לשם שיפור יכולותיו הטבעיות, יש צורךבהבנה עמוקה של עולם האסתטיקה והתרבות ולמידת ההיסטוריה שקשורה לאומנות. מעבר לכך אנשים רבים מתקשים לעשות את הצעדים הראשונים הקשורים למקצוע האומנות מבלי מסגרת שמתווכת ביניהם לבין העולם הגדול ומאפשרת להם להחליק לתוך עולם זה בלי חבלי לידה קשים מידי. כמו כן, יש לציין שבעולם המודרני שבו אנחנו חיים ישנו צורך הולך וגובר לתואר ראשון- גם אם מדובר בתואר בציור (דבר שנחשב פעם למיותר). תואר בציור יכול להיות שימושי בבואכם לחפש עבודה בעולם האנימציה, הפרסום והאינטרנט. כמו כן זה מהווה שילוב מצוין בין עולם האקדמיה לעולם המעשי. אנשים רבים מוצאים את התואר בציור להיות תוכנית ב', מעין רשת ביטחון, וכך הם יוכלו לגשת לתואר שני במקרה הצורך.

בית הספר לאומנות מנשר מאפשר לכם לשלב בין לימודי ציור וקורסים מהאוניברסיטה הפתוחה, הקורסים הללו מתבצעים במתחם של מנשר. כך שעל מנת לקבל תואר בציור לא צריך לנסוע לשני אזורים שונים. לימודי ציור במסגרת התואר בציור מאפשרים להרחיב את האופקים שלכם, ללמוד טכניקות ציור שונות, ללמוד רישום וכן הלאה. ולבסוף, לאחר שתלמדו את כל הבסיס הנחוץ לאומןולאחר שתקבלו את ההנחיה הנכונה ביותר מן המרצים הטובים ביותר, תוכלו לחזור לציור אינטואיטיבי ולבטא את "האני" שלכם בצורה הטובה ביותר.

שימו לב שהציורים שוב לא ידמו לאלו שציירתם לפני לימודי הציור שלכם. זאת מכיוון שמעבר לטכניקות הציור ושלל הקורסים האחרים שניתנים במסגרת התואר בציור, אתם תלמדו גם להכיר את עצמכם, להתרגל לתהליך העבודה שלכם ולמצוא את עצמכם כאומנים וציירים וגם בתוך עולם הציור האינטואטיבי.

אומנות, היכן היא התחילה?

אומנות היא חלק בלתי נפרד מחיינו, בין אם אנו עוסקים בה או בין אם אנו צרכנים שלה. המרכזיות של המפעל האנושי שנקרא אמנות אינה פסחה על זמנים אלו בהן דרכי ההבעה של האומן רק הולכות ומשתכללות. מיוון העתיקה ועד ימי אווטאר התלת מימדי, אמנות היא חלק מרכזי בקיום האנושי, ושלל תחומיה ממשיכים להוות השראה לכל אדם על גבי הגלובוס.


לפני שלושים ושלוש אלף שנים חי בן אנוש באיזור שנקרא עכשיו גרמניה, וגילף דמות גבר עם ראש של אריה מחומר השנהב שנלקח משיני ממותה. פסלי שנהב אחרים נמצאו בסמוך: חתולים, סוסים, ביזונים, וממותה עם כמה סימנים מחורצים. חלק מהציורים שנמצאו במערה פרה-היסטורית בצרפת צוירו לפני שלושים אלף שנה, וציורים כאלו התגלו באתרים קדומים בכל רחבי העולם.


היכן ומתי התחילה האמנות היא שאלה מסובכת יותר ממה שזה נראה, היות והחוקרים תלויים בגחמות של שימור ולפעמים גם באידיאולוגיה. דוגמא טובה לכך אפשר לראות בממצא מרמת הגולן: על חלוק מברכת רם נמצאו קווים כלליים מאוד של דמות אישה – ספק ציור, ספק חולות הזמן שנגסו באבן. בכל אופן, חלוק נחל מעוטר זה תוארך כבן מאתיים שלושים אלף שנה! האם זו אכן אמנות עתיקה או שמא הדימיון הפרוע של הארכיאולוגים החוקרים?
אומנות מוגדרת כשימוש במיומנות ודימיון ביצירת אובייקטים אסתטיים, סביבות או חוויות, שניתן לחלוק עם אחרים, כאשר בדרך כלל היא פונה לרגשות, לתחושות, ולאינטלקט של הקהל. האמנות כוללת מגוון רחב של יצירה אנושית והדרכים לבטאה הם רבות, וכוללות, בין השאר, מוזיקה, ספרות, קולנוע, צילום,  ציור, פיסול, מחול, ותיאטרון. משמעות האמנות היא לחקור ענף של הפילוסופיה הידוע בשם אסתטיקה. את מירב השראתה שואבת האומנות מחיי היום יום, וכך בתהליך יצירתו של האומן יש תהליך של מימזיס – חיקוי החיים כפי שמשתקפים בדימיונו של האומן היוצר. (חוג צילום - לילדים, נוער ומבוגרים)
את תחומי האמנות ניתן לחלק בגדול לשלוש קבוצות:
(1) אמנות פלסטית, כגון ציור ופיסול. בתחום זה האמן פועל בדרך כלל לבדו.
(2) אמנות במה, כגון תיאטרון ומחול. בתחום זה האמן פועל בדרך כלל בקבוצה.
(3) אמנות ויזואלית, כגון קולנוע, צילום, ואנימציה. בעוד שציורים ומחזות היו קיימים משחר הציביליזציה המודרנית (ימי יוון העתיקה), הרי שתחומי הצילום והקולנוע המאגדים בתוכם תחומים שונים של אמנות התפתחו רק במאה השנים האחרונות, עם התפתחותה הטכנולוגית של המצלמה.

בתחום הקולנוע למשל, באים לידי ביטוי שלל אומנויות כמו ספרות (כתיבת תסריט), תיאטרון (שחקנים), צילום (קומפוזיציה של הפריים) ואמנות פלסטית (עיצוב סט הצילום), והעבודה האמנותית היא מאמץ משותף של מספר רב של אמנים – כותבים, במאים, שחקנים, צלמים ומעצבים.

אם נפשט את האמנות ליסוד שלה, נגלה כי האמנות פועלת בשני מישורים עיקריים:

(1) המישור הריאליסטי – בה האמנות מנסה לחקות את המציאות במדויק. דוגמא לכך ניתן לראות בציורים של הצרפתי אדגר דגה מהמאה התשע עשרה, שהעבירו במדויק את תווי הפנים של מושא הציור, כאילו הצייר שימש כצלם קדום, כמו גם את החלל בו הוא נמצא.

(2) המישור הפנטסטי – בה האמנות מייצגת עולם דימיוני, מופלא או מסוייט, שמייצג את תחושות ורגשות האמן. דוגמא טובה ניתן לראות אצל הצייר ההולנדי ואן גוך מהמאה התשע עשרה, שהשמיים הסוערים והלא מציאותיים שצייר משקפים את נפשו הפרועה של האמן. כמובן שיצירות רבות משלבות בין ריאליזם לפנטזיה, ולמעשה משחקות על ציר אמנותי בסיסי של מציאות מול דמיון – אמת מול שקר – שליווה את האמנות מאז ערש התרבות המערבית, ועדיין ממשיך להצית השראה באמנים מכל רחבי העולם.

מידע שימושי:

איך להחליט לאיזה חוג אומנות לשלוח את הילד?

ציורי קיר בירושלים

בזמן האחרון, החלה עיירית ירושלים, בשיתוף משרד התיירות, לשקם ולקשט את קירותיה המוזנחים של העיר בציורי קיר.
אז לקחתי יום חופש לטייל בעיר, הייתי בסיור חוויה בין ציורי הקיר של ירושלים.. היה מדהים, צירפתי מעט תמונות, להנאתכם.
מומלץ לכל אוהבי האומנות לטייל ברחובות ירושלים ולהתרשם מציורי הקיר המרהיבים שהופכים את הקירות לאטרקציה אורבנית. ישנם מספר מוקדים לציורים - סיור חוויתי בסימטאות העיר העתיקה, שוק מחנה יהודה - המקום הכי חי בירושלים, שכונות קטמון והמושבה הגרמנית. כמובן שלכול ציור סיפור משלו, את זה אני מניחה לכם לגלות ולחקור לבד...

תמונות נוספות:ציורי קיר - בכנסיית הבשורה בנצרת.

חוגי אומנות

או איך להחליט לאיזה חוג לשלוח את הילד?


אנחנו אוהבים לחשוב שאנחנו חיים בעולם מודרני ומתקדם. האמת שבמדד הכי חשוב שבוחן מודרניזציה והתפתחות אנחנו חלשים, אפילו חלשים מאוד. המדד הוא כמובן, מדד הפתיחות. (או חוסר הקיבעון המחשבתי). קיבעון מחשבתי לעיתים רבות מגיע ממלה מובנת הרבה יותר- סטיגמה.


כן, מה לעשות אנחנו מונעים מסטיגמות. בשאלת חינוך ילדינו, עולה לא פעם עניין הסטיגמה, כשמנסים להסביר לילד למה זה לא בסדר להגיד על מגזר כזה או אחר, עלבון כזה או אחר.


אז מדוע אנחנו מונעים מסטיגמה דווקא בבחירת חוגים לילד.


עם יד על הלב, כמה הורים שלחו את בנם לחוג ריקוד? או את בתם לחוג האבקות?


נכון שהתקדמנו הרבה, אבל התקדמות שכזו ברך כלל היא רחוקה מאיתנו- אנחנו מקבלים אותה, ובהחלט לא מגנים אותה, אך מעט מאוד נאמץ אותה בביתנו הפרטי. וזו רבותיי, אינה קידמה אמיתית. למען ההגינות נספר שאצל הבנות המצב קצת יותר קל- אם ילדה תבקש ללכת לחוג הנחשב גברי, לפי הסקרים, היא תלך. אצל הבנים המצב קשה יותר. אבל לא זו הנקודה. האם נעודד את ילדינו ללכת לחוג שמאופיין כחוג למין השני. האם נשלח מיוזמתנו ילד לחוג ציור? פיסול? לבלט?


האמת היא שכדאי לנו.


חוגי אומנות כמו ציור או פיסול עושים פלאים לילדים עם בעיות מוטוריות עדינות, שבאות לביטוי בין היתר בכתב מבולגן, או מאמץ חזק מידי בעת הכתיבה. בעיות מסוג אלו מתפתחות מאוחר יותר לקשיי למידה, לילד פשוט אין כח לכתוב יותר. החוגים האלו מוציאים מהילד יותר ממה שאתם תצליחו בפחות מאמץ, ובתוספת כיף ולמידה. התעסקות עם חומרים ומישוש שלהם בידיים בחוג פיסול יגרמו גם לילד הכי סניטרי להתלכלך קצת ולהרגיש בסדר עם זה.


הסטטיסטיקה תראה תוצאות חד משמעיות- ילדים שהתעסקו באומנות, במיוחד פלסטית (ציור, פיסול, אומנות שימושית וכו'..) הם ילדים בעלי יכולת ריכוז גבוהה יותר, ובעולם הריטלין של היום זה לא עניין של מה בכך.


אז לפני שהילד גורר אתכם למתנ"ס להירשם לכדורגל, כדאי שתחשבו אם כדאי לתת לו עוד כיוון. לכדורגל הוא ילך כי כולם הולכים, בהתחלה לפחות, וזה בסדר זה תפקידו כילד. תפקידינו כהורים הוא לפתוח את עולמם הצר לאפשרויות אחרות- דווקא ללכת על שילוב בין חוג שהילד מאוד רוצה, לכזה שלעולם לא היה חושב עליו לבד יכול להיות הדבר הכי טוב שקרה לו...